התייחסות צוותי רפואה ובריאות נפש להחלטה על ביטול רישיונות עמותות וארגונים בינלאומיים לא ממשלתיים לסיוע ברצועת עזה

השבוע הודיע משרד התפוצות כי רישיונות הפעילות של 37 עמותות סיוע בינלאומיות שעובדות בעזה ובגדה המערבית יבוטלו ב־1 בינואר, ועל הארגונים להפסיק את פעילותם ברצועה ובגדה עד תחילת מרץ.

בחודשים האחרונים קבעה ישראל צעדי רגולציה על ארגונים לא ממשלתיים בינלאומיים (Non-Governmental Organization) בכללם מחויב כל ארגון למסור מידע מאומת ובר בדיקה על עובדיו. התבטאויות של הארגון או של מי מעובדיו המבקרות את ישראל כמו גם שיתוף מידע על-ידי הארגונים עם בית הדין הבינלאומי בהאג, עשויים גם הם להוות עילה לביטול הרישיון.

אין מחלוקת על כך שישראל חייבת להגן על עצמה. אירועי 7 באוקטובר לא הותירו ספק לגבי כוונות החמאס. אולם 2 מיליון בני אדם שנעקרו מבתיהם, חלקם יותר מפעם אחת, המעבירים את החורף באוהלים דולפים (במקרה הטוב), חייבים את הסיוע הבינלאומי. אלפי חולים ופצועים ניצבים חסרי אונים מול מערכת בריאות שנפגעה אנושות במהלך המלחמה והסיוע הניתן על ידי ארגונים אלה הכרחי.

נראה שצעדים אלו נועדו להקשות עד כדי לא לאפשר את פעילות הארגונים. התניית אישור לעובד סיוע בהתבטאויות המזדהות עם הממשלה ואיסור ביקורת כלשהי, גם 5 שנים אחורה בציוצים ברשתות החברתיות מהווה רדיפה והשתקה של ביקורת לגיטימית ודמוקרטית. וזו עולה בקנה אחד עם מדיניות הממשלה לפיה עזה לא תהיה ראויה למגורים. מעבר לכך, הרושם הוא כי מדובר בצעד פופוליסטי, אשר יותר מכפי שנועד לשמור על בטחון ישראל, נועד לצרכים פוליטיים ציניים, וזאת על גבם של מיליוני בני אדם סובלים. אנו מודעים לכך כי תגובה לצעדים פופוליסטיים עלולה רק לשרת אותם, אך במצב העניינים החריף בעזה, אנו לא רואים ברירה אלא להשמיע קול נחרץ.

אחת הטענות של ישראל היא שהיקף הסיוע שמעבירים הארגונים זניח יחסית אולם טענה זו אינה עולה בקנה אחד עם נתוני האו"ם לפיהם העמותות הבינלאומיות שולחות דרך מטריית האו"ם כ־12% מהאספקה המורשית של תרופות שנכנסת לעזה, כ־30% מהתרופות שממתינות להיכנס וכי הן סיפקו מ־2025 כ־83% מהציוד המשמש מחסה לתושבים. זאת ועוד יש ארגונים שפעילותם אינה נמדדת בק"ג של סיוע – Handicap International: Humanity & Inclusion הוא ארגון המוביל בעולם בנושא שיקום פיזיקלי – הצרכים השיקומיים ברצועה עצומים ולא ניתן למדוד אותם במשאיות סיוע.

פגיעה בהכנסת תרופות או ציוד מחסה בחורף, מניעת טיפולים רפואיים שיקומיים, וקיומה של נוכחות מיטיבה ומרפאת מהווים צעדים המחייבים את הקהילה הרפואית והנפשית להשמיע את קולה. מאז הסגר שהטילה ישראל על עזה וביתר שאת מאז ה-8/10 תושבי עזה מבודדים מהעולם, חיים בהישרדות בתנאים בלתי אנושיים וטראומטיים. יש לכך השלכות נרחבות על בריאות הנפש. נוכחות ארגוני סיוע בינלאומיים מהווה עוגן אנושי ועדות לכך שהם ממשיכים להיות חלק מהקהילה האנושית הבינלאומית.

שתיקה היא כשל אתי ולפיכך אנו קוראים לארגוני הבריאות הבינלאומיים כמו גם לחברות המקצועיות להשמיע קולן ולאפשר הכנסה חופשית של סיוע לרצועה.