בעוד מספר ימים אנו נכנסים ליום הכיפורים, יום בו נהוג לקיים חשבון נפש. בחשבון הנפש המקצועי שלנו, אנו שואלות האם כאנשי טיפול בתקופה כזו, שבה האלימות שמפעילה החברה בה אנו חיים מגיעה לממדים הקשים ביותר שניתן להעלות על הדעת, אנו ממלאות את התפקיד המקצועי שלנו? האם אנו יכולות להמשיך להסתגר בחדרי הטיפול, תוך הפרדה בין הנפשי ל״פוליטי״, כשהאלימות וההרס שאנו זורעים כחברה גדולים עד כדי כך? כמה נוכל עוד להמשיך לחכות להתחלת שיקום הביטחון של מטופלינו ושלנו לפני שנזעק לעצור את האופן שבו הוא מנוצל לזריעת עוד מוות והרס?
בזמן שאנו מחכים, אולי מגנים בשקט, אולי מזדעזעים בתוכנו, ועדת החקירה של האו"ם קבעה כי מה שישראל עושה בעזה הוא ג'נוסייד. כך גם בצלם. רופאים לזכויות אדם. אמנסטי בינ"ל. IAGS. וגם האגודה העולמית לפסיכולוגיה פוליטית (שבה חברים גם פסיכולוגים מישראל) ועוד גופים מכובדים בעולם קבעו כי ישראל מבצעת רצח עם בעזה.
לאור זאת, אנו מציעות להתחיל עכשיו את חשבון הנפש שלנו – לפנות לאיגודים המקצועיים שלנו ולוועדות האתיקה בבקשה להכיר בדחיפות בפגיעה האנושה באוכלוסיה הפלסטינית בעזה, באלימות בגדה וברדיפה ובהשתקה בישראל. אנו סבורות.ים כי לנוכח המציאות האסונית, אנו כאנשי בריאות נפש ורווחה מחויבים לעשות כל שביכולתנו לעזור לדעת ולראות את מה שמתקשים להיישיר אליו מבט. דווקא מתוך הבנת הקושי, עלינו לפעול. דווקא מתוך ההיכרות עם ההגנות המאסיביות הפנימיות והחיצוניות המופעלות בכולנו – עלינו לדרוש את קולות הארגונים המקצועיים שלנו כמצפן בימים הנוראים האלה. עלינו לצעוק ולהתנגד בכל דרך לאסון הנוראי שמחוללת מדינתנו, אשר גובה בכל יום עשרות חיים של ילדים ומשפחות. שמשמיד גם תשתיות בריאות ואנשי טיפול.
שילחו היום את דרישתכם לאיגוד המקצועי שלכם להשמיע את קולו.
לנוחותכן, ניתן ללחוץ על הלינקים המצורפים מטה, לפי שיוך מקצועי, ולהעזר במייל שנפתח באופן אוטומטי למשלוח (ניתן לערוך את המייל כרצונכם, או רק להוסיף את שמכם בסופו, ולשלוח – עניין של כמה שניות – בלחיצה על הלינק תקבלו את הכל כבר מנוסח ומוכן למשלוח):