ההפגזות על עזה ביממה האחרונה בלבד, גבו את חייהם של 77 אזרחים ופצעו 265. שניים מההרוגים הם קולגות שלנו מתחום בריאות הנפש –
ד״ר איסמעיל אבו רקאב, ראש המחלקה הפסיכיאטרית במשרד הבריאות בעזה, נהרג יחד עם אשתו ובתו כאשר ביתו בא-זוואיידה, במרכז רצועת עזה, הותקף. תסנים, פסיכולוגית שעבדה בארגון שתמך בפליטים, נהרגה יחד עם ילדיה שאם (5), סולימאן (3) והעובר שבבטנה.
הרוג נוסף, ד״ר חאלד אסלן, הוא רופא משפחה במרפאת אונרא, שנהרג בהפצצה בנוסייראת.
החדשות אודות הרג אנשי בריאות ובריאות נפש והשמדת תשתיות הבריאות ברצועת עזה, כולל עדויות על השמדה מדויקת ומכוונת של ציוד רפואי חיוני, מגיעות אלינו, ואין אנו יכולים להישאר אדישים. מראות ההרס והפגיעה בצוותים המסורים, המקדישים את חייהם לרפא ולסייע, צריכים לטלטל כל מצפון חי.
ציווי מוסרי כבד מונח על כתפינו: חובה על כל אנשי ונשות הבריאות בישראל להשמיע קול ברור נגד פגיעה בתשתיות אזרחיות ובראשן תשתיות הבריאות, ללא קשר לזהות הלאומית או הפוליטית של הנפגעים. זהו יסוד אתי-אנושי עמוק, אשר יונק מהעבר המשותף של עמנו ומערכי יסוד אוניברסליים.
אנו קוראים לכן ולכם להצטרף לקריאה נחרצת – לגנות בגלוי את הרס תשתיות הבריאות, להרים קול בעד שמירה על חיי מטפלים ומטופלים כאחד, ולהתנגד לכל אקט הפוגע בעקרונות הבסיסיים של המקצוע שאנו מייצגים. שתיקתנו עלולה להתפרש כהסכמה, ואין אנו יכולים להרשות זאת לעצמנו.
גורל שני העמים שזור זה בזה. פגיעה במערכת הבריאות העזתית היא פצע מוסרי עמוק שגם עלינו לא פוסח. מי ייתן ונשכיל לשמש דוגמה לאחריות, חמלה וסולידריות בהתאם לשבועת הרופא ולקוד האתי שבבסיס זהותנו המקצועית.
שתיקה היא פשע
